בריכה
כל חודש יוני כולנו נמסים בחום, מחכים להזדמנות הראשונה שלנו לטבול את עכוזינו הבוערים בתערובת קטלנית של כלור ופיפי של ילדים קטנים.
 
בבריכה תמיד יש כמה טיפוסים, שנמצאים בכל בריכה. הם יכולים להגיע בגדלים שונים, בצבעים שונים ובריחות שונים (או שלא... כולם מסריחים מכלור).
 
הטיפוס הראשון במצעד הבושה שלנו, הוא ללא ספק המציל המגניב. הוא יושב לו בסוכת המציל, משוויץ בקוביות שלו ועסוק בחיוכים לבנות וזריקת משפטים כמו: "אמרו לך פעם שאת נראית כמו פילטר 500 קוב?" עכשיו שימו לב. אם תבדקו, תגלו שלכל המצילים האלו יש את הקפיצת ראש הדרמטית הזאת? שהם קופצים מסוכת המציל, ומטילים את הצל שלהם על כל הבריכה? ואז תמיד כל הבריכה מתחילה עם הבדיחות של "מה היה קורה אם לא היו מים..." אכן, זהו טיפוס בריכה קלאסי.
 
עוד טיפוס שזוכה להערכתנו הוא המציל החנון. הוא זקוק לטיפול השתלת גשר, ומה לעשות- הוא נפל להיות מציל בבריכה, ועוד ברוב המקרים בבריכה של קייטנה.
נכון שזה מצחיק? הוא עומד שם, מקל רזה נטול קוביות, ובוהה בילדים שדופקים שם קפיצות ראש תוך כדי חניקות אחד של השני. ואז הוא עד כדי כך נואש שהוא פונה למפלט היחיד שלו- המשרוקית. 
אישית אני חייב לציין, שלאנשים בתחום הספורט יש גישה מיוחדת למשרוקיות. אם תצאו פעם לטיול שנתי, שימו לב שהוא לוקח את המשרוקית שלו איתו לטיול. מעניין אם הוא ישן איתה... 
 
אוי... אני גולש... איפה היינו? בדרכי ההתמודדות של המציל החנון הארץ ישראלי בזאטוטים מקפצים.
כשהוא מצב ממש נואש, המציל החנון מתחיל לאיים. "אם אתם לא מפסיקים עכשיו, אתם לא מקבלים קרטיב!" אחרי הכרזה כזאת סביר להניח שתמצא אותו כבול לסוכת המציל, ארטיק דחוס בפיו וחבורת ילדים שעומדת להקריב אותו קורבן לאל הים. 
 
עוד טיפוס קלאסי למדי בבריכה הוא ילד הפיפי. זה מתחיל בנוהל שגרתי: אתה רואה ילד קטן קופץ במים לידך, ואתה מתחיל לעשות את מה שאתה הכי טוב בו בתור ישראלי: להשוויץ. סאלטות, גלגולים, חזה, פרפר, קפיצת ראש... את כל זה אתה עושה סביבו.
 
ואז הילדון הקטן מציג בפניך את מנגנון ההגנה המתקדם שלו, הקרוי בפי חברי האקדמיה למדעים גבוהים: פיפי.
נכון שזה מבאס? אתה שוחה שם פרפר בסלואו, ואז אתה קולט את המים סביבך מדיפים ריח חריף, ומשתנים לצבע צהוב. וכאן הישראלי המצוי מגלה את יכולת השחייה המהירה בטירוף שלו נגד מנגנונים שונים כאלה.
 
אנחנו הישראלים בטטות כורסא. אין מה לעשות- גנטי. וכשאנחנו בבריכה, כל אחד מאיתנו מכניס קצת את הבטן, ומנסה לעשות מינימום פעולות. אבל מתישהו מגיע הקטע המתיש- קפיצות במים העמוקים.
אבל אין מה לדאוג, אבות אבותינו העצלנים פיתחו עוד משחר הימים מנגנוני התגוננות: קפיצות העצלן. מי מאיתנו עוד לא קפץ קפיצת מקל כי לא היה לו כוח?
 
ואז מגיע הקטע המעצבן- מגיע הבחור השרירי, החזק, המהיר, ומתחיל את רצף הקפיצות המטורפות שלו: קפיצת ראש בריצה, קפיצה בשכיבה, קפיצה תוך כדי רכיבה על פיל אפריקני וכדומה. אכן, קשה להיות יהודי.
 
אתם יודעים אבל מי הטיפוס הכי מעצבן? המוכר בקיוסק של הבריכה. אתה בא, שואל אותו כמה עולה ארטיק מגנום ואז הוא אומר לך: "ילד תפסיק לבלבל לי במוח!" ואתה כולך מתעצבן, מה הוא עושה לך טובה? ואז תמיד את משלם על הארטיק, ואתה מניח את הכסף על הזכוכית של המקפיא. ואז זה מחרפן את המוכר, שכשהוא היה קטן להוריו לא היה כסף לטיפול, והם לא לימדו אותו להרים שקלים. הוא נאבק שעה כדי להרים את זה, ואתה כולך מסתכל עליו ומגחכך...
 
עלה ב- 23/06/2014
3,342
צחקו לפניכם
65% אהבו
כתובת הצחוק
ברוכים הבאים למומו הפרה - האתר הכי שווה ברפת. ברור לנו שממש משעמם לכם אם אתם קוראים את זה, ולכן הכנו בשבילכם תיאור ארוך וחופר במיוחד. אז מה יש במומו? במשפט אחד - המון דברים כדי להעביר את הזמן בכיף. פינת המשחקים הגדולה בארץ עם למעלה מ 11000 משחקים שווים שנבחרו על ידנו במגוון קטגוריות. תוכלו לנהל מלון, לנהל מסעדה, להיות מלצרים, לרפא אנשים, להרוג אנשים, להלביש אנשים, לספר אנשים, לפוצץ, לירות, לצייר, לאסוף נקודות, לאסוף מטבעות, לנסוע, לגלוש, לשוט, לטוס, לבנות, להרוס, להתעשר, להמר, לקפוץ , לרוץ, ללכת, להבקיע גולים, לקלוע סלים, להילחם, להרביץ, לצבוע והכל - מהמחשב שלכם. בלי לזוז מילימטר מהכסא ומהמזגן. חוץ מזה יש לנו פינת משחקים להורדה ממש שווה, בדיחות קורעות, סרטונים מצחיקים, המון רקעים למחשב, חידות, קטעים מצחיקים, מדריכים, עזרים ודברים נוספים שיהפכו אתכם לבטטות מחשב שמסתגרים בחדר במקום לעשות משהו מועיל עם החיים שלהם. אם אתם יצירתיים ומוכשרים, תוכלו לבנות אתר אישי באמצעות המערכת המשוכללת של מומו לבניית אתרים לילדים ולכולם. תוכלו לפרסם את האתר שלכם בפייסבוק ולזכות בתהילת עולם (או לפחות בתחרות האתרים השבועית..) יש לנו רק בקשה אחת מכם - המליצו על האתר לחברים, משפחה, ידידים, מכרים וסתם אנשים זרים. תודה רבה!
כל הזכויות שמורות למומו הפרה 2004-2019 ©